זברקו מבנים (1971) בע"מ ואח' נ' הרמן ואח'

החלטה

בפניי בקשה למתן עיון במסמך ספציפי – הסכם לרכישת חלקה המצויה ברחוב הרברט סמואל 1 בחדרה (להלן: הסכם הרכישה), אשר צורף לכתב התביעה, אולם חלק מן הפרטים בו "הושחרו" לצורך הסתרתם. המבוקש הוא, כי יינתן עיון במסמך במלואו – ללא מחיקות או "השחרות".

רקע וטענות הצדדים

הסכסוך נשוא התבוענה נסוב אודות שטח ששימש את הנתבעים כעסק לממכר ותיקון צמיגים, אשר הנתבעים החזיקו בו מכוח הסכם שכירות במשך שנים ארוכות (להלן: "המושכר"). לימים, רכשו התובעות הזכויות בחלקה בה מצוי המושכר מידי אלישבע לוי ואסתר אליאב עפ"י ההסכם מושא בקשת הנתבעים שבפניי, ומשתמה תקופת השכירות בין הנתבעים לבין בעלי החלקה – אשר מכרו זכויותיהם לתובעות, והצדדים לא הגיעו להסכמות ולא נחתם הסכם שכירות חדש, דרשו התובעות מהנתבעים לפנות המושכר מכל אדם וחפץ. משלא פונה המושכר, ומשהתגלה לתובעות כי הנתבעים פלשו לשטח נוסף, מעבר לשטח המושכר (להלן: השטח הנוסף), הגישו הן תביעה לתשלום הפיצוי המוסכם בהסכם השכירות עבור איחור במסירת המושכר – סך בשקלים השווה ל 65 $ (דולר ארה"ב) בגין כל יום איחור, ולתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש בשטח הנוסף בסך 123 ₪ לכל יום איחור – החל מתום תקופת השכירות ועד להגשת התביעה, ובסך הכך העמידו התובעות תביעתן על סך 37,078 ₪.

התובעות צירפו לכתב תביעתן החוזה לרכישת החלקה, לשם הוכחת זכויותיהן בחלקה בה מצוי המושכר (נספח 2 לכתב התביעה), אולם "נמחקו חלקים שאין להם רלוונטיות לסכסוך בין הצדדים לכתב תביעה זה" (סעיף 2 לכתב התביעה). במעמד הדיון ביום 21.02.11 טענו התובעות כי הפרטים שנמחקו הינם חסויים משיקולים עסקיים ובכל מקרה, אינם רלוונטיים. מאידך טענו הנתבעים כי הפרטים שנמחקו רלוונטיים למחלוקת, שכן הסכם הרכישה הינו הבסיס לזכויות התובעות בנכס, ועל כן יש לגלות המסמך על כל פרטיו. התובעים פעלו בהתם להחלטתי והמציאו לעיוני המסמך במלואו, ללא מחיקות.

דיון והכרעה:

בעניין גילוי ועיון במסמכים קיימת גישה מרחיבה (ראו: רע"א 7705/03 בני דרור ו-3 אח' נ' גד פניני, תק-על 2003(3), 2609 , 2610), ולפיה הכלל הוא, כי הליך אזרחי יתנהל בקלפים פתוחים וכי בית המשפט יורה על גילוי מסמכים רלוונטיים שיש בהם כדי לסייע לבעל דין (ראו: רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי (טרם פורסמה, ניתנה 27.06.06); אולם כלל זה לא נועד להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו. על כן יש להבחין בין "מסע-דיג" של מסמכים – שהינו פסול, לבין בקשת מסמכים, או סוג מסמכים להם זיקה ישירה לעניין הנדון (ראו: רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ו-2 אח' פ"ד נו(5), 193) או רלוונטיות לקו החקירה (ראו: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי פ"ד מט(4), 54. שיקולים נוספים הניצבים כנגד הגילוי הינם: יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים (ראו: גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) 198).

הגדרתו של סוד מסחרי על פי סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 הינה "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". המבקש להגן על סוד מסחרי יוכל לפנות בבקשה מתאימה, אשר פגיעתה ביריבו ובעיקרון "הקלפים הפתוחים" פחותה (ראו הדרכים המתוות בסעיפים 68(ב)(8) ו-70(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 וכן בסעיף 23 לחוק עוולות מסחריות). כן נקבע בפסיקה לעניין סוד מסחרי בהקשר לגילוי מסמכים כי "גם החשש מפני חשיפת סוד מסחרי של המבקשים – במידה שעלול להיחשף כתוצאה מעיון המשיבה במסמכים – אינו יכול לשקול כנגד זכויותיה של המשיבה וכנגד אינטרס הציבור המחייבים כאמור כי המבקשים יגלו מסמכים שהם רלוונטיים לבירור התובענה" (ראו: רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון פ''ד נה(2) 102).

מן הכלל אל הפרט. לאחר שעיינתי בהסכם הרכישה ולאחר שבחנתי הפרטים שנמחקו, באתי לכלל מסקנה כי על התובעות לאפשר עיון בהסכם במלואו. להלן אנמק מסקנתי זו.

כאמור בכתב התביעה, זכויות התובעות בחלקה נסמכות על חוזה הרכישה ועל הערת אזהרה שנרשמה על החלקה שבבעלות המוכרות (סעיף 2 לכתב התביעה) ולא על נסח רישום המוכיח בעלות התובעים. אם כך, ברי כי הסכם הרכישה הינו מסמך רלוונטי ואף חיוני ועל התובעות לגלותו. אלא שהתובעות טוענות כי הפרטים שהוסתרו מהווים סודות מסחריים ובכל מקרה אינם רלוונטיים לנתבעים. לשיטתן, מאחר ועו"ד אליאב הצהיר כי מלוא זכויותיהן של המוכרות הועברו לתובעות כאן (ראו: סעיפים 3 ו-5 לתצהירו) ומאחר והנתבעים הודו בנכונות האמור בסעיפים 9-10 לכתב התביעה, בהם נטען כי נשלחו לכלל השוכרים בחלקה הודעה על העברת הזכויות לתובעות ועל מועד סיום תקופת השכירות, הרי למעשה אין מחלוקת בין הצדדים באשר לזכויות התובעות בחלקה.

בכל הכבוד, אין בידי לקבל טענות אלה.

ראשית, הנתבעים כופרים בעובדה שהתובעות הינן בעלי החלקה (ראו סעיף 6 לכתב ההגנה). שנית, כעולה מטענת הנתבעים – תנאי ההסכם רלוונטיים למחלוקת, שכן, לו ישנם בהסכם הרכישה תנאים להעברת הבעלות או החזקה, ותנאים אלה טרם התקיימו, הרי הבעלות או החזקה טרם עברה (ראו: דברי ב"כ הנתבעים בעמוד 2 שורות 25-29 לפרוטוקול), ואם אכן כך הם פני הדברים, כוח התביעה נותר בידי המוכרות, שכן לא הוכח כי המוכרות המחו זכות התביעה לתובעות. בעניין זה הצהרתו של עו"ד אליאב אינה מספקת את הנתבעים, ואכן רשאים הם לדעת פרטים אלה על מנת שייסעו להם בקו חקירתם.

בעניין הסוד המסחרי, לא שוכנעתי כי הפרטים שנמחקו מהווים סוד מסחרי, ולא מצאתי כי "הפגיעה בפרטיות" גובר על זכותם של התובעים לקבל ההסכם ללא מחיקות.

סוף דבר הנני נעתר לבקשה במלואה. התובעות יעבירו הסכם הרכישה ללא מחיקות או "השחרות" לשם עיון והעתקה תוך 15 יום מהיום.

התובעים, ביחד ולחוד, ישלמו לנתבעים הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ' אדר א תשע"א, 24 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: